הסוף להלוואות לכל מטרה : הבנקים צפויים לאבד רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה החל משנת 2017

ההלוואות לכל מטרה שלבשו כל מיני צורות כמו הלוואות בין רגע ,הלוואות בקליק שהפכו למכת מדינה בשנים האחרונות על ידי "דחיפת האשראי " על ידי הבנקים צפויים להיפסק ולגרום לבנקים לאבד מאות מיליוני שקלים בשנה ,וזאת עקב התערבותה של העמותה לצמצום פערים חברתיים במכתב דרישה לבנק ישראל להפסיק את דחיפת האשראי עד 30.5.2017

העטיפה של ההלוואות לבשה כל מיני צורות :

  1. הלוואות לכל מטרה
  2. הלוואה מיידית
  3. הלוואה בין רגע
  4. הלוואה מובחרת
  5. הלוואה בהחזר קבוע
  6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן

לעמותה הגיעו עשרות מקרים של לקוחות שלקחו הלוואות והתגלגלו עד למצב של אי יכולת להחזיר ,דבר שהביא לסגירת חשבון הבנק ופתיחת תיקים בהוצאה לפועל .רבים מהם לא היו מודעים לכושר ההחזר שלהם ,לגובה הריבית על ההלוואה ועל מה שצפוי להם ברגע שלא יוכלו להחזיר את ההלוואה .אחד המקרים הקיצוניים הוא של אם חד הורית מיבנה שלקחה הלוואה בבנק הפועלים בסך 85 אלף שקל והתבקשה להחזיר סכום חודשי של החזר ההלוואה בסך 2000 שקל כאשר משכורתה עמדה על 2000 שקל דהיינו כל משכורתה הלכה להחזר ההלוואה .בגין המקרה הזה מחודש נובמבר 2016  יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל

והיכן היה שיקול הדעת של הבנק ? האם היא איננה זקוקה לכסף למחייה ? לחשמל ?למזון ? לתרופות ?

לראשונה אנחנו מפרסמים את המכתב שיצא ב 19.4.2017 לבנק ישראל ובו דרישה חד משמעית מהבנקים להפסיק לדחוף הלוואות בין רגע ולהפסיק לעטוף את ההלוואות בשמות כאלו ואחרים שמתעלמים מיכולת ההחזר של הלקוחות וניצול חוסר ההבנה שלהם ומחסור בחינוך כלכלי

יש לציין שהעמותה מקיימת סדנאות לחינוך כלכלי למשפחות

לשון המכתב :

לכבוד:

גב' חדווה בר

המפקחת על הבנקים

ג.נ

                         הנדון : בועת האשראי הצרכני – 'הלוואות לכל מטרה'

 הריני לפנות אליך, בשם העמותה לצמצום פערים חברתיים כדלקמן:

  • מבוא

 

    1. בהתאם לפרסומי בנק ישראל לשנת 2016, היקף האשראי שלא למטרות דיור עומד על סך 165 מיליארד ₪ יוער כי בהתאם לפרסום, מדובר ביתרת חוב שאינה כנגד משכון דירה.
    2. בשנת 2016 צמח החוב בשיעור של 7.6%.
    3. בעמ' 110 לדו"ח בנק ישראל משנת 2016 נאמר כי:"סך האשראי למשקי הבית בישראל אמנם נמוך בהשוואה בין-לאומית, אך זאת בגלל רמתו הנמוכה של האשראי לדיור, שכן האשראי למשקי הבית שלא לדיור (האשראי הצרכני) אינו נמוך 27. דווקא חוב שאינו לדיור עשוי להיות מסוכן יותר ליציבות המשק, כי הוא ניתן לתקופות קצרות יותר, ולכן חשוף לסיכון מימון-מחדש מצד הלווה, בדרך כלל בריבית גבוהה יותר, בפרט אם אינו מגובה בבטוחה כדירה"
    4. בשנים האחרונות, נוקטים הגופים הבנקאיים וחברות האשראי (להלן הגופים) בשיטה המכונה "דחיפת אשראי", וזאת לשם הגדלת רווחיהם.
    5. לשם שיווק האשראי, נעשה באופן שכיח שימוש בשיטות אגרסיביות ובריוניות, הכוללות "שטיפת מוח" ללקוח, תוך הצגה ללקוח כי הוא יוכל לקבל אשראי שלא לדיור באופן מידי, ללא בטחונות ואף ללא ערבים.
    6. כמו כן, אותם גופים אף נוטים לאשר מתן אשראי נוסף, אף כאשר הלווה לא הספיק כלל לכסות את סכום ההלוואה המקורית, ובכך הלווה נכנס למעגל קסם של הלוואות שהוא אינו יכול להיחלץ ממנו.
    7. יוער כי בידי העמותה מידע על לווים אשר קיבלו אשראי של מעל חמישה מחזורים ברצף, כאשר במקביל הלווים לא הצליחו לסיים את ההחזר על ההלוואה הראשונה.
    8. לשם קידום מתן האשראי, הגופים מקנים להלוואות 'שמות מכירה', אשר מהווים עטיפה המסתירה מפני הלווה את העובדה כי הוא נוטל הלוואה – עם כל המשמעויות הנובעות מכך. להלן מספר דוגמאות ל'עטיפה' בה נעשה שימוש במדיה התקשורתית:
      1. הלוואות לכל מטרה
      2. הלוואה מיידית
      3. הלוואה בין רגע
      4. הלוואה מובחרת
      5. הלוואה בהחזר קבוע
      6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן
      7. הלוואה אישית
    9. לשם ההמחשה של רמת הנגישות של הלקוחות לנטילת הלוואה, להלן צילום מסך מאתר האינטרנט של בנק הפועלים:
  • ברצוני להסב את תשומת לבך לאייקון המודגש בירוק והנושא את השם "לבקש הלוואה". קרי, בנק הפועלים תיעדף במכוון את ממשק המשתמש לשם "פיתוי" הלקוח לנטילת הלוואה, וזאת תוך יצירת קושי על הלקוח לדעת את מצב היתרות שלו ב"זמן אמת". 1.10 כאמור, בידי העמותה מצויים העתקי פרטיהם של תיקי הלוואות של לקוחות הגופים אשר נגררו למעגל הקסמים, וזאת מעבר ליכולתם הכלכלית הריאלית.
      1. קל וחומר כי הגופים מודעים לכך כי הלקוחות הלווים אינם בעלי השכלה נאותה להבנת ההשלכות הרוחביות של קיומן של ההלוואות, והתוצאות השליליות אשר כוללות בין השאר כניסה למצב פשיטת רגל ואובדן דירה (יחידה במרבית המקרים).
  • אחד מן המקרים החריגים שעליו יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל הינו המקרה של גב' וקס – שבנק הפועלים (סניף יבנה) נתן לה הלוואות צמודות בסך 85 אלף שקל, עם החזר של 2,000 ₪ בחודש כאשר משכורתה הסתכמה בכ-2,000 ₪.

 

  • עוד אזכיר במועד מתן ההלוואות, בנק הפועלים היה מודע לכך כי גב' וקס הינה נכה שאף אין ברשותה כסף למחייה, אך אף דבר זה לא מנע מבעדו להתחבר על "יצרו" להגדיל את רווחיו, ואולי אף לקבל חזקה על דירתה היחידה של גב' וקס.

 

  • אומנם המקרה של גב' וקס מהווה מקרה מעין קיצון, אך הוא מהווה דוגמא אחת מיני רבות 

 

  • הסוגיה המהותית הינה כי רוב ההלוואות ניתנות ללא בטחונות, ללא ערבים (ולעיתים אף ללא צורך ממשי של הלווה), וזאת בניגוד לאשראי לדיור

 

  • ומעבר לכך, הדבר מגדיל את החשש לפגיעה ביציבות הגופים, בשים לב למשבר הכלכלי במדינת ישראל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, והמשבר הכלכלי בארה"ב לא מכבר.

 

  • מהכלל לפרט:
    1. כידוע, חוק הגנת הצרכן מחריג את הגופים ע"פ סעיף 39 (א), דבר המקשה על לקוחות לתבוע את הבנקים בגין חוזה ההלוואה.
    2. קל וחומר כי החרגה זו מקשה על לקוח שאינו עומד בתנאי ההלוואה להתמודד עם המצב הקיים, דבר אשר פועל מידית לטובת הגופים.
    3. בהתאם, הגופים מציגים בפני הלווה התניה חד-משמעית, שאם לא יבצע פירעון מידי ומלא של כל סכום ההלוואה, הלווה יידרש לתשלום ריביות 'פיגורים רצחניות', תשלום שכר טרחה משפטי גבוה, הוצאות משפט ואף לאבד את דירתו.
    4. זאת ועוד, הגופים אינם בוחלים לפתוח לחייב תיקים ב'הוצאה לפועל', דבר הכולל 'ריביות רצחניות', אשר באופן שכיח מגיעות למאות אחוזים מסכום ההלוואה המקורי במקרה שהלווה אינו מצליח לעמוד בהחזר.
    5. לאור האמור לעיל, העמותה לצמצום פערים חברתיים תובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מבנק ישראל, כרגולטור, לדרוש מהגופים להפסיק לשווק את ההלוואות במודל הנדון (הלוואות מסוג מטרה או כל שם דומה), ולהסיר עד לתאריך ה-30.5.2017 מכל מדיה תקשורתית כל פרסום שאין מטרתו הלוואה ממוקדת מטרה.
    6. מחמת הספק יצוין כי מדיה תקשורתית כוללת בין השאר:
      1. עיתונות כתובה
      2. באנרים באתרי האינטרנט השונים
      3. אתר הבית/האינטרנט של הבנק
      4. אפליקציות מובייל למיניהן
      5. רשתות חברתיות, לרבות דף הפייסבוק ובאנרי פרסומות
      6. קידום אתרים ומיזמים באתרי אינטרנט, לרבות מנועי חיפוש כדוגמת גוגל
      7. עיתונות דיגיטלית על כל צורותיה
      8. מסכי התצוגה בכספומטים/בנקטים
      9. ערוצי רדיו וטלוויזיה
      10. מסרונים והודעות דוא"ל
      11. פרסומות חזותיות בסניפי הגופים ושלטי חוצות
      12. דיוור מקוון ובדואר רגיל
      13. מערכת הטלפוניה, לרבות הטלפוניה של מרכזי השירות הטלפוני
    7. כמו כן, בנק ישראל נדרש לוודא כי הגופים אינם מספקים תמריצים ישירים (כדוגמת 'עמלות מכירה') או עקיפים (כדוגמת 'שוברי מתנה') לעובדיהם ו/או לגורם אחר אשר פועל בשמם, בגין הצעה ו/או מכירה של הלוואות (מכל סוג שהוא) ללקוחות.
    8. קרי, העמותה רואה לנכון כי האינטרס הציבורי מחייב עצירה מלאה של ההפקרות בתחום ההלוואות במדינת ישראל, ומעבר לשימוש בהלוואות בעלות מטרת שימוש מוגדרת מראש.
    9. מחמת הספק אבהיר כי האינטרס הציבורי במקרה הנידון כולל בחובו ארבעה שיקולים רבי משקל; הראשון, מניעת ניצול לרעה של כוחם של הגופים, דבר אשר גורר משקי בית רבים לחובות. חובות אלו בתורם מרחיבים את מעגל העוני. השני, מדינת ישראל נאלצת לספק סעד למשקי הבית אשר נכנסו למעגל העוני, דבר אשר מגדיל את ההוצאה הציבורית שלא לצורך, בעוד הגופים מגדילים את רווחיהם ללא הרף. השלישי, מניעת פגיעה ביציבות הפיננסית של הגופים במקרה של אי יכולת החזר רוחבית, וזאת כדוגמת המשבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת במדינת ישראל. הרביעי, מניעת הצורך של הציבור במדינת ישראל לחלץ את הגופים, וזאת כדוגמת המצב בעבר שבו הציבור במדינת ישראל נאלץ להזרים כספי ציבור לשם חילוץ הבנקים מפשיטת רגל.
    10. הדרישה של העמותה מתבססת על סעיף 5 (ג-1) לפקודת הבנקאות 1941 .לשם הנוחות, להלן ציטטה מסעיף החוק:
    11. "(ג1) המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיו, וכדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם."
    12. כמו כן, דרישה זו מבוססת על חובת התום הלב וחובת הגופים לגדר את מסגרת הסיכון בפעילות מול הלקוחות (כאמור בנב"ת וחובות משפטים נוספים, לרבות ו Due Diligenceו'חובת האמונים' כאמור בחוק העונשין).
  • סוף דבר
    • מכתב זה סקר באופן פרטני את מצב שוק האשראי שלא למטרות דיור, ואת הכשלים הרוחביים אשר קיימים בשוק זה.
    • התעלמות בנק ישראל מהאמור במכתב זה תהווה פגיעה מהותית באינטרס הציבורי, לרבות קיומה של אחריות אישית של נושאי המשרה בבנק ישראל להשלכות השליליות על כלל הציבור במדינת ישראל
    • חוסר היענות בנק ישראל עד לתאריך ה-30.5.2017 לאמור במכתב זה, יחייב אותי להנחות את היועמ"ש של העמותה, עו"ד אייצלותם מסלה, לקדם הליכים משפטים כנגד בנק ישראל ככלל, וכנגד נושאי המשרה בפרט
    • ומחמת הספק אזכיר כי אין מדובר בבעיה של הלקוחות הגופים בלבד, אלא מדובר בבעיה מערכתית של כל המערכת הפיננסית במדינת ישראל.
    • בנק ישראל מוזמן לתאם פגישה מול היועמ"ש של העמותה על מנת להבהיר את עמדתו, ואת הצעדים שהוא מתכנן ליזום לשם תיקון הטעון תיקון, אם בכלל.
    • העתקים :
    • נגידת בנק ישראל, גב' קרנית פלוג
    • יו"ר ועדת הכספים, חה"כ משה גפני
    • שר האוצר, מר משה כחלון

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

משרדי העמותה -מושב גאליה דולב 75

העמותה לצמצום פערים הקימה את נציבות תלונות הבנקים והיא מייעצת משפטית באמצעות עו"ד אייצולותם  מסלה היועמ"ש של העמותה בתיקים של הלוואות ופשיטות רגל מול הבנקים

דף הפייסבוק של  תלונות הבנקים :

https://www.facebook.com/נציב-תלונות-הבנקים-860360070772936/

 

טלפון 08-9316833

נייד 050-7841239

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s