הסוף להלוואות לכל מטרה : הבנקים צפויים לאבד רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה החל משנת 2017

ההלוואות לכל מטרה שלבשו כל מיני צורות כמו הלוואות בין רגע ,הלוואות בקליק שהפכו למכת מדינה בשנים האחרונות על ידי "דחיפת האשראי " על ידי הבנקים צפויים להיפסק ולגרום לבנקים לאבד מאות מיליוני שקלים בשנה ,וזאת עקב התערבותה של העמותה לצמצום פערים חברתיים במכתב דרישה לבנק ישראל להפסיק את דחיפת האשראי עד 30.5.2017

העטיפה של ההלוואות לבשה כל מיני צורות :

  1. הלוואות לכל מטרה
  2. הלוואה מיידית
  3. הלוואה בין רגע
  4. הלוואה מובחרת
  5. הלוואה בהחזר קבוע
  6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן

לעמותה הגיעו עשרות מקרים של לקוחות שלקחו הלוואות והתגלגלו עד למצב של אי יכולת להחזיר ,דבר שהביא לסגירת חשבון הבנק ופתיחת תיקים בהוצאה לפועל .רבים מהם לא היו מודעים לכושר ההחזר שלהם ,לגובה הריבית על ההלוואה ועל מה שצפוי להם ברגע שלא יוכלו להחזיר את ההלוואה .אחד המקרים הקיצוניים הוא של אם חד הורית מיבנה שלקחה הלוואה בבנק הפועלים בסך 85 אלף שקל והתבקשה להחזיר סכום חודשי של החזר ההלוואה בסך 2000 שקל כאשר משכורתה עמדה על 2000 שקל דהיינו כל משכורתה הלכה להחזר ההלוואה .בגין המקרה הזה מחודש נובמבר 2016  יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל

והיכן היה שיקול הדעת של הבנק ? האם היא איננה זקוקה לכסף למחייה ? לחשמל ?למזון ? לתרופות ?

לראשונה אנחנו מפרסמים את המכתב שיצא ב 19.4.2017 לבנק ישראל ובו דרישה חד משמעית מהבנקים להפסיק לדחוף הלוואות בין רגע ולהפסיק לעטוף את ההלוואות בשמות כאלו ואחרים שמתעלמים מיכולת ההחזר של הלקוחות וניצול חוסר ההבנה שלהם ומחסור בחינוך כלכלי

יש לציין שהעמותה מקיימת סדנאות לחינוך כלכלי למשפחות

לשון המכתב :

לכבוד:

גב' חדווה בר

המפקחת על הבנקים

ג.נ

                         הנדון : בועת האשראי הצרכני – 'הלוואות לכל מטרה'

 הריני לפנות אליך, בשם העמותה לצמצום פערים חברתיים כדלקמן:

  • מבוא

 

    1. בהתאם לפרסומי בנק ישראל לשנת 2016, היקף האשראי שלא למטרות דיור עומד על סך 165 מיליארד ₪ יוער כי בהתאם לפרסום, מדובר ביתרת חוב שאינה כנגד משכון דירה.
    2. בשנת 2016 צמח החוב בשיעור של 7.6%.
    3. בעמ' 110 לדו"ח בנק ישראל משנת 2016 נאמר כי:"סך האשראי למשקי הבית בישראל אמנם נמוך בהשוואה בין-לאומית, אך זאת בגלל רמתו הנמוכה של האשראי לדיור, שכן האשראי למשקי הבית שלא לדיור (האשראי הצרכני) אינו נמוך 27. דווקא חוב שאינו לדיור עשוי להיות מסוכן יותר ליציבות המשק, כי הוא ניתן לתקופות קצרות יותר, ולכן חשוף לסיכון מימון-מחדש מצד הלווה, בדרך כלל בריבית גבוהה יותר, בפרט אם אינו מגובה בבטוחה כדירה"
    4. בשנים האחרונות, נוקטים הגופים הבנקאיים וחברות האשראי (להלן הגופים) בשיטה המכונה "דחיפת אשראי", וזאת לשם הגדלת רווחיהם.
    5. לשם שיווק האשראי, נעשה באופן שכיח שימוש בשיטות אגרסיביות ובריוניות, הכוללות "שטיפת מוח" ללקוח, תוך הצגה ללקוח כי הוא יוכל לקבל אשראי שלא לדיור באופן מידי, ללא בטחונות ואף ללא ערבים.
    6. כמו כן, אותם גופים אף נוטים לאשר מתן אשראי נוסף, אף כאשר הלווה לא הספיק כלל לכסות את סכום ההלוואה המקורית, ובכך הלווה נכנס למעגל קסם של הלוואות שהוא אינו יכול להיחלץ ממנו.
    7. יוער כי בידי העמותה מידע על לווים אשר קיבלו אשראי של מעל חמישה מחזורים ברצף, כאשר במקביל הלווים לא הצליחו לסיים את ההחזר על ההלוואה הראשונה.
    8. לשם קידום מתן האשראי, הגופים מקנים להלוואות 'שמות מכירה', אשר מהווים עטיפה המסתירה מפני הלווה את העובדה כי הוא נוטל הלוואה – עם כל המשמעויות הנובעות מכך. להלן מספר דוגמאות ל'עטיפה' בה נעשה שימוש במדיה התקשורתית:
      1. הלוואות לכל מטרה
      2. הלוואה מיידית
      3. הלוואה בין רגע
      4. הלוואה מובחרת
      5. הלוואה בהחזר קבוע
      6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן
      7. הלוואה אישית
    9. לשם ההמחשה של רמת הנגישות של הלקוחות לנטילת הלוואה, להלן צילום מסך מאתר האינטרנט של בנק הפועלים:
  • ברצוני להסב את תשומת לבך לאייקון המודגש בירוק והנושא את השם "לבקש הלוואה". קרי, בנק הפועלים תיעדף במכוון את ממשק המשתמש לשם "פיתוי" הלקוח לנטילת הלוואה, וזאת תוך יצירת קושי על הלקוח לדעת את מצב היתרות שלו ב"זמן אמת". 1.10 כאמור, בידי העמותה מצויים העתקי פרטיהם של תיקי הלוואות של לקוחות הגופים אשר נגררו למעגל הקסמים, וזאת מעבר ליכולתם הכלכלית הריאלית.
      1. קל וחומר כי הגופים מודעים לכך כי הלקוחות הלווים אינם בעלי השכלה נאותה להבנת ההשלכות הרוחביות של קיומן של ההלוואות, והתוצאות השליליות אשר כוללות בין השאר כניסה למצב פשיטת רגל ואובדן דירה (יחידה במרבית המקרים).
  • אחד מן המקרים החריגים שעליו יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל הינו המקרה של גב' וקס – שבנק הפועלים (סניף יבנה) נתן לה הלוואות צמודות בסך 85 אלף שקל, עם החזר של 2,000 ₪ בחודש כאשר משכורתה הסתכמה בכ-2,000 ₪.

 

  • עוד אזכיר במועד מתן ההלוואות, בנק הפועלים היה מודע לכך כי גב' וקס הינה נכה שאף אין ברשותה כסף למחייה, אך אף דבר זה לא מנע מבעדו להתחבר על "יצרו" להגדיל את רווחיו, ואולי אף לקבל חזקה על דירתה היחידה של גב' וקס.

 

  • אומנם המקרה של גב' וקס מהווה מקרה מעין קיצון, אך הוא מהווה דוגמא אחת מיני רבות 

 

  • הסוגיה המהותית הינה כי רוב ההלוואות ניתנות ללא בטחונות, ללא ערבים (ולעיתים אף ללא צורך ממשי של הלווה), וזאת בניגוד לאשראי לדיור

 

  • ומעבר לכך, הדבר מגדיל את החשש לפגיעה ביציבות הגופים, בשים לב למשבר הכלכלי במדינת ישראל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, והמשבר הכלכלי בארה"ב לא מכבר.

 

  • מהכלל לפרט:
    1. כידוע, חוק הגנת הצרכן מחריג את הגופים ע"פ סעיף 39 (א), דבר המקשה על לקוחות לתבוע את הבנקים בגין חוזה ההלוואה.
    2. קל וחומר כי החרגה זו מקשה על לקוח שאינו עומד בתנאי ההלוואה להתמודד עם המצב הקיים, דבר אשר פועל מידית לטובת הגופים.
    3. בהתאם, הגופים מציגים בפני הלווה התניה חד-משמעית, שאם לא יבצע פירעון מידי ומלא של כל סכום ההלוואה, הלווה יידרש לתשלום ריביות 'פיגורים רצחניות', תשלום שכר טרחה משפטי גבוה, הוצאות משפט ואף לאבד את דירתו.
    4. זאת ועוד, הגופים אינם בוחלים לפתוח לחייב תיקים ב'הוצאה לפועל', דבר הכולל 'ריביות רצחניות', אשר באופן שכיח מגיעות למאות אחוזים מסכום ההלוואה המקורי במקרה שהלווה אינו מצליח לעמוד בהחזר.
    5. לאור האמור לעיל, העמותה לצמצום פערים חברתיים תובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מבנק ישראל, כרגולטור, לדרוש מהגופים להפסיק לשווק את ההלוואות במודל הנדון (הלוואות מסוג מטרה או כל שם דומה), ולהסיר עד לתאריך ה-30.5.2017 מכל מדיה תקשורתית כל פרסום שאין מטרתו הלוואה ממוקדת מטרה.
    6. מחמת הספק יצוין כי מדיה תקשורתית כוללת בין השאר:
      1. עיתונות כתובה
      2. באנרים באתרי האינטרנט השונים
      3. אתר הבית/האינטרנט של הבנק
      4. אפליקציות מובייל למיניהן
      5. רשתות חברתיות, לרבות דף הפייסבוק ובאנרי פרסומות
      6. קידום אתרים ומיזמים באתרי אינטרנט, לרבות מנועי חיפוש כדוגמת גוגל
      7. עיתונות דיגיטלית על כל צורותיה
      8. מסכי התצוגה בכספומטים/בנקטים
      9. ערוצי רדיו וטלוויזיה
      10. מסרונים והודעות דוא"ל
      11. פרסומות חזותיות בסניפי הגופים ושלטי חוצות
      12. דיוור מקוון ובדואר רגיל
      13. מערכת הטלפוניה, לרבות הטלפוניה של מרכזי השירות הטלפוני
    7. כמו כן, בנק ישראל נדרש לוודא כי הגופים אינם מספקים תמריצים ישירים (כדוגמת 'עמלות מכירה') או עקיפים (כדוגמת 'שוברי מתנה') לעובדיהם ו/או לגורם אחר אשר פועל בשמם, בגין הצעה ו/או מכירה של הלוואות (מכל סוג שהוא) ללקוחות.
    8. קרי, העמותה רואה לנכון כי האינטרס הציבורי מחייב עצירה מלאה של ההפקרות בתחום ההלוואות במדינת ישראל, ומעבר לשימוש בהלוואות בעלות מטרת שימוש מוגדרת מראש.
    9. מחמת הספק אבהיר כי האינטרס הציבורי במקרה הנידון כולל בחובו ארבעה שיקולים רבי משקל; הראשון, מניעת ניצול לרעה של כוחם של הגופים, דבר אשר גורר משקי בית רבים לחובות. חובות אלו בתורם מרחיבים את מעגל העוני. השני, מדינת ישראל נאלצת לספק סעד למשקי הבית אשר נכנסו למעגל העוני, דבר אשר מגדיל את ההוצאה הציבורית שלא לצורך, בעוד הגופים מגדילים את רווחיהם ללא הרף. השלישי, מניעת פגיעה ביציבות הפיננסית של הגופים במקרה של אי יכולת החזר רוחבית, וזאת כדוגמת המשבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת במדינת ישראל. הרביעי, מניעת הצורך של הציבור במדינת ישראל לחלץ את הגופים, וזאת כדוגמת המצב בעבר שבו הציבור במדינת ישראל נאלץ להזרים כספי ציבור לשם חילוץ הבנקים מפשיטת רגל.
    10. הדרישה של העמותה מתבססת על סעיף 5 (ג-1) לפקודת הבנקאות 1941 .לשם הנוחות, להלן ציטטה מסעיף החוק:
    11. "(ג1) המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיו, וכדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם."
    12. כמו כן, דרישה זו מבוססת על חובת התום הלב וחובת הגופים לגדר את מסגרת הסיכון בפעילות מול הלקוחות (כאמור בנב"ת וחובות משפטים נוספים, לרבות ו Due Diligenceו'חובת האמונים' כאמור בחוק העונשין).
  • סוף דבר
    • מכתב זה סקר באופן פרטני את מצב שוק האשראי שלא למטרות דיור, ואת הכשלים הרוחביים אשר קיימים בשוק זה.
    • התעלמות בנק ישראל מהאמור במכתב זה תהווה פגיעה מהותית באינטרס הציבורי, לרבות קיומה של אחריות אישית של נושאי המשרה בבנק ישראל להשלכות השליליות על כלל הציבור במדינת ישראל
    • חוסר היענות בנק ישראל עד לתאריך ה-30.5.2017 לאמור במכתב זה, יחייב אותי להנחות את היועמ"ש של העמותה, עו"ד אייצלותם מסלה, לקדם הליכים משפטים כנגד בנק ישראל ככלל, וכנגד נושאי המשרה בפרט
    • ומחמת הספק אזכיר כי אין מדובר בבעיה של הלקוחות הגופים בלבד, אלא מדובר בבעיה מערכתית של כל המערכת הפיננסית במדינת ישראל.
    • בנק ישראל מוזמן לתאם פגישה מול היועמ"ש של העמותה על מנת להבהיר את עמדתו, ואת הצעדים שהוא מתכנן ליזום לשם תיקון הטעון תיקון, אם בכלל.
    • העתקים :
    • נגידת בנק ישראל, גב' קרנית פלוג
    • יו"ר ועדת הכספים, חה"כ משה גפני
    • שר האוצר, מר משה כחלון

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

משרדי העמותה -מושב גאליה דולב 75

העמותה לצמצום פערים הקימה את נציבות תלונות הבנקים והיא מייעצת משפטית באמצעות עו"ד אייצולותם  מסלה היועמ"ש של העמותה בתיקים של הלוואות ופשיטות רגל מול הבנקים

דף הפייסבוק של  תלונות הבנקים :

https://www.facebook.com/נציב-תלונות-הבנקים-860360070772936/

 

טלפון 08-9316833

נייד 050-7841239

יו"ר העמותה לצמצום פערים בוועדת הכספים 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית והמחדל של בנק ישראל שהביא לבועת הדיור

אם נגידת בנק ישראל חושבת להחזיק את הריבית על אפס להרבה זמן היא טועה בגדול .יש כאן הפרת אמונים ופגיעה באינטרס הציבורי של מאות אלפי זוגות צעירים שרוצים לרכוש דירה ראשונה ורואים כיצד החלום לקנות דירה מתרחק

הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ועליית הרבית על המשכנתאות שמקשה על הציבור הגדול של הצעירים בגלל התייקרות המשכנתא הוא יריית פתיחה במאבק .הסבירות להגשת בג"ץ נגד בנק ישראל בגין אי סיוע בצמצום הפערים החברתיים הולך ומתגבר

יו"ר העמותה יורם מועלמי ושימי אדזיאשוילי היועץ הכלכלי של העמותה כאן בדיון בוועדת הכספים

פרוטוקול וועדת הכספים -הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ובועת הדיור

יורם מועלמי -יושב ראש העמותה

אני נמצא פה מטעם העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני רוצה לשים פה דברים על השולחן, לצטט גם מחוק בנק ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים פה סחור-סחור בכל עניין עליית הריביות. קודם כול, עליית הריביות על המשכנתאות, אחת הבעיות הנגזרות היא שפשוט הבנקים מודעים לכך שהסיכון היום במחירי הדיור, כפי שאמרת, עצם זה שמחירי הדירות היום גבוהים מאוד, הבנקים חשופים לסיכון הגדול שמחירי הדירות ירדו ולכן הם לא רוצים. כשבאחת התוכניות הראו אדם שביקש לקחת משכנתה והוא שאל את פקיד הבנק למה הריבית עלתה, אמר לו הפקיד: "אתה לא חייב לקחת". כי הבנק לא רוצה לתת לו את המשכנתה, אלא אם כן הוא ייקח את זה בריבית גבוהה מאוד, שההחזרים יעלו והוא יקטין את הסיכון בעצם זה שההחזרים של המשכנתה יהיו גבוהים יותר. פה להוזיל בחצי אחוז ושם באחוז – זה לא העניין.

אני רוצה להתמקד בנקודה אחרת. אני מדבר על בנק ישראל שמחזיק את המקל בשני הצדדים. אני מדבר בעיקר על נושא הריבית, שלא נתתם לי הזדמנות לדבר עליו בדיון הקודם.

היו"ר משה גפני:

אני נותן לך עכשיו את הזמן.

יעקב אשר (יהדות התורה):

עד עכשיו עשית הקדמה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עד עכשיו לא הבנתי כלום.

יורם מועלמי:

אגיד את הדברים ואגבה אותם על-ידי דברים של נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין ושל חוקר של בנק ישראל שצוטט פה באחת הכתבות: "הריבית האפסית היא שמנפחת פה את הבועה של הדיור". שימו את הדברים האלה על השולחן. כל עוד הריבית במשק לא תעלה, עצם זה שהנגידה מגנה על הריבית בגלל הייצוא זה לא תופס פה. נוצרים פה פערים חברתיים עמוקים מאוד. לא יכול להיות שזוג צעיר שרוצה לקנות היום את הדירה הראשונה שלו מתמודד היום עם משקיע שיש לו 3 או 4 דירות.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השר כחלון העביר את המס על הדירה השלישית בגלל שהנגידה לא נותנת לו תמיכה. כל עוד היא תחזיק את הריבית על אפס היא תנפח פה את הבועה של הדיור. לא משנה אם היא תוזיל בחצי אחוז או אחוז, בועת הדיור תישאר פה, לא יעזור שום דבר. הנגיד דוד קליין רואיין בעניין הזה ואמר שזה לא יעזור.

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על בנק ישראל, אם אני לא טועה, ב-2010 עשיתם שינוי בחוק בנק ישראל. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים. העמותה שלנו היא עמותה לצמצום פערים חברתיים. אני לא רואה בדיוק איך הם מסייעים לצמצום הפערים החברתיים, כאשר זוג צעיר לא יכול לקנות היום דירה ראשונה ואילו משקיע קונה 3 ו-4 דירות, והוא ימשיך לקנות, לא משנה אם יטילו עליו מס או לא יטילו עליו מס, כאשר הריבית היא אפס. זה לא יעזור, אלא אם אתה אומר: אני מטיל הגבלות על המשכנתה למשקיע. יש את הגיבוי הזה של נגיד בנק ישראל לשעבר וגם של חוקר שלהם שאמר בדיוק אותם דברים. אי אפשר ללכת סחור-סחור.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל הריבית הייתה גבוהה בעבר ומחירי הדירות לא ירדו.

יורם מועלמי:

הריבית לא הייתה גבוהה בעבר. הריבית ירדה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עכשיו היא אפס.

יורם מועלמי:

עכשיו היא לא אפס. משנת 2012 כשבנק ישראל הוריד את הריביות, אתה רואה שכאשר הריביות ירדו מחירי הדירות עלו

 

קרנית פלוג

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל-אם לא תשנה את מדיניות הריבית ותתחיל להעלות בהדרגה את הריבית כמו בארה"ב העמותה תעתור לבג"ץ על הפרת אמונים ,פגיעה באינטרס הציבורי של ציבור שלם של זוגות צעירים שאיבד סיכוי לקנות דירה

סימון (שימי) אדזיאשוילי-יועץ כלכלי לעמותה :

אני מן העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני חושב שאם כבר המוסדיים רוצים להיכנס לשוק המשכנתאות, רוצים לפזר את הסיכונים שלהם גם לשוק המשכנתאות, בואו תכניסו אותם לשוק המשכנתאות אבל ללא התיווך של הבנקים, שימכרו משכנתאות ישירות לציבור. זה גם מוריד ללקוח את הריבית, כי כביכול הוא מקבל ריבית זולה יותר, זה גם פותח את השוק לתחרות, שזה מה שכולנו רוצים. מה לעשות, 80% משוק המשכנתאות נשלט על-ידי 3 בנקים. אם אנחנו פותחים את זה ישר לציבור – גם הבנקים רוצים להוריד את האחוזים שלהם משוק הדיור, אין מה לעשות, רוצים לצמצם את ההיקפים שלהם שם. גם כולנו נהנים כי יש יותר תחרות, ואנחנו רוצים תחרות, וגם הציבור נהנה, כי יש לו תחרות והריבית שהוא משלם זולה יותר.

דבר שני שלא עלה בישיבה ואני חושב שהוא חשוב מאוד, החוזים שנחתמו כאן, כ-10 מיליארד שקלים, בין הבנקים למוסדיים, המידע הזה לא חשוף לציבור. בואו תחשפו את החוזים, מה נחתם, מה באמת הובטח בחוזים האלה. זה לא בדיוק ידוע ולפי שמועות הריביות שם גבוהות

היו"ר משה גפני: תדה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן.

עולה גם מן הדיונים המהירים וגם מן ההצעות לסדר בעניין העלייה בריבית המשכנתאות וכל מה שנלווה לכך, מתברר שאין כוונה לאף אחד מן הגופים שעוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים.

יש לכל אחד עניין אחד. רשות שוק ההון והביטוח מעוניינת לשמור על כספי הביטוח, על כספי הפנסיה של האזרחים, זו המטרה. לא מעניין אותה מה קורה מסביב עם נושא המשכנתאות וכל מה שנלווה לעניין. מה שטוב ייקחו ומה שלא טוב לא ייקחו.

 אין עניין למשרד האוצר מבחינת הזרמת כסף לעניין הזה, אין עניין למשרד האוצר להוזיל מחירים מכיוון שהם לא יתנו משכנתאות מסובסדות כפי שהיה בעבר, הם לא נותנים הלוואות מקום. הם מדברים כל הזמן על גביית מס מהאזרחים.

אין עניין לבנק ישראל להוזיל מחירים. רואים את זה בפירוש, זה עולה מהדיון כאן. הם רוצים לשמר את הביטחון של הבנקים. הבנקים הם באמת גופים עניים כאלה שצריך להיזהר בכבודם, אז הם משמרים את זה, שלא יהיה סיכון גדול מדי, וכל הזמן לאשר להם להעלות את הריביות ללא סיבה. הם לא לוקחים סיכונים, ראינו את זה בכל הדברים שעלו כאן בדיון, הם מעלים את הריבית כל הזמן ועכשיו זה מתייצב על ריבית גבוהה. כמעט הגענו למצב שאין כבר לאן להעלות.

ראינו את זה גם בבעיות קטנות, שהן לא קטנות אבל הן גורמות קשיים לזוגות צעירים, לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לזכאי נטילת משכנתאות. גם בהגבלת הזמן ל-12 ימים, שאני דורש להעלות את זה ל-24 ימים. אני רוצה לקבל תשובה בתוך 10 ימים, אני מבקש מבנק ישראל תשובה. גם בנושאים של לווה נוסף או כל הדברים שעלו כאן בדיון. אני מבקש תשובות על הדברים האלה.

המשמעות היא שחלק ייקחו משכנתאות בריבית גבוהה מאוד והיכולת שלהם להגיע לדירה נמוכה יותר והמחירים עולים, וחלק לא ייקחו משכנתה. הפירוש הוא שהזוג הזה, המשפחה הזאת תשלם שכירות, תתגלגל במקומות שבהם היא תשלם הרבה יותר כסף.

 המסקנה מן הדברים האלה, שאף אחד מהרגולטורים לא רוצה בהוזלת המחירים, פשוט כל אחד מסתכל בראייה הצרה שלו.

אני קורא לשר האוצר, אפנה אליו, להתערב בעניין הזה, לעשות גוף ממוסד, שהגופים האלה לא יוכלו לעשות כרצונם בכל הקשור לנושא המשכנתאות ועליית מחירי הדירות. אני מקווה ששר האוצר ייעתר לבקשה הזאת מכיוון שאחרת המחירים לא ירדו. הלוואי והמחירים היו יורדים עכשיו במה שהתפרסם והיינו רואים באמת מגמה של הוזלת מחירים, אז לא הייתי מתערב, הייתי אומר: בסדר, זה הצליח, המיסים שגובים מהאזרחים על דירות וכל מה שנלווה לעניין. זה לא קורה, אנחנו יודעים. הרי כל אחד מאתנו מכיר מישהו שהלך עכשיו לקנות דירה וקנה אותה במחיר יקר יותר.

 

לכן אני מבקש תשובות. יואב גפני, אם תוכל לבדוק עם אגף שוק ההון האם יש אפשרות לשנות את ההחלטה ולא שתהיה מחלוקת עם בנק ישראל, מה שנשמע הגיוני. אני מבקש מבנק ישראל תשובות.

הקישור פורסם באתר YNET ובאתר הכנסת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4931965,00.html
http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Finance/News/pages/7032017b.aspx

 

חשיפה ראשונה :המכתב שגורם לרעידת אדמה בבנקים ומזעזע את נגידת בנק ישראל

בעקבות שערוריית הענק בבנק הפועלים סניף יבנה ,בעקבות ההלוואה שניתנה שלא בתום לב וע"פ הכללים של בנק ישראל לאם חד הורית בסך 85 אלף ₪ עם כושר החזר מוגבל ,שהעמיד אותה בפני פשיטת רגל יצא המכתב הבא ,שגרם בימים האחרונים לנהלים חדשים שמחמירים עם הבנקים בכל הקשור להתנהלות מול הלקוחות בכל הנוגע להלוואות

נוסח המכתב  מתאריך   15.1.2017      

לכבוד  

גב' חדוה בר                                             ד"ר קרנית פלוג

המפקחת על הבנקים                              נגידת בנק ישראל

בנק ישראל –ירושלים                               בנק ישראל –ירושלים

 

ג.נ.,

 

הנדון : תגובת בנק ישראל מתאריך 9.1.2017 לפניית העמותה לצמצום פערים חברתיים (ע"ר) בעניין ההלוואה של גברת  ל'  מבנק הפועלים סניף יבנה מתאריכים 2.11.2016 ו- 8.11.2016 (סימוכין ב"י 39172)

 

בשם העמותה לצמצום פערים חברתיים ע"ר הריני לפנות אליך כדלקמן :

  • מבוא
    1. מכתבכם בעניינה של הגברת  ל' מעלה רצף גדול של אי דיוקים, תמיהות ,שאלות קשות שלא נשאלו.
    2. מעבר לכך, המכתב מכיל מידע שאינו נכון עובדתית, דבר המעיד כי בנק ישראל אינו ממלא את חובתו כרגולטור – כגורם מפקח, אלא הוא משמש כשליח לעת מצוא של הבנקים.
    3. קרי, במקום לאמת את הטענות אשר הועלו על ידי העמותה בשם גב' ל' באופן פרטני, בנק ישראל מסתמך באופן עיוור על טענות הבנק שם המצאת המענה, זאת בניגוד לכל דין.
    4. בכך בנק ישראל מפר את חובת האמונים וההגינות לציבור במדינת ישראל. להתנהלות זו ישנן השלכות אתיות ופליליות, אשר בשלב זה נשאירן בצריך עיון.
  • רקע כללי על גב' ל'
  • גב' ל' הינה אישה גרושה, אשר הכנסותיה נמוכות עד מאוד.
    1. אין ברשות גב' ל' השכלה כלכלית ו/או משפטית, אלא מדובר באדם מהמעמד הנמוך, אשר חי מהיד לפה, ונאלץ לעבוד בעבודות פיזיות לשם מחייתו.
    2. לאור נכותה והמגבלות הנגזרות מכך, גב' ל' היא נאלצת לעבוד במשרה חלקית, בתפקיד עוזרת סייעת בגן ילדים. בהתאם, שכרה החודשי של גב' ל' עומד על סך כ-2,030 ₪.
    3. בניגוד לטענות בנק ישראל, קצבת הנכות הנכנסת לחשבון הבנק שלה מדי חודש כוללת סימון בנקאי המסמן אותה באופן מובהק כקצבת נכות, ואף גובה ההכנסה זהה לרף הקצבה לנכות (כ-1,370 ₪ לחודש). כל אלו פרטי מידע הידועים לכל בנק במדינת ישראל, ולא רק לבנק הפועלים ולבנק ישראל. לשם הנוחות, נספח א' מכיל פלט לדוגמא מחשבון הבנק של גב' ל'.
    4. בתה של גב' ל' מנהלת את חשבון הבנק שלה באותו סניף בנק. לפיכך, ברשות הבנק מידע פרטני לגבי מצבה הפיננסי של הנ"ל.
    5. בתה של גב' ל' חייבת כספים רבים לבנק, ואף הבנק המציא לידיה לפני תקופה ארוכה מכתב התראה לפני ביצוע הליכי הוצאה לפועל.
    6. כפי שצוין לעיל, מקורות ההכנסה של גב' ל' הינן קצבת נכות ומשכורת צנועה עד מאוד כעובדת עירייה. קל וחומר כי אין ברשות גב' ל' חסכונות ו/או ערבונות אשר ניתנים למימוש שוטף, דבר הידוע לבנק.
    7. לאור זאת, גב' ל' רחוקה מלהוות פרופיל לקוח ממוצע, אלא נהפוך הוא. מדובר בלקוחה אשר כל בר דעת בעולם הפיננסים יסווגה כלקוח המוגדר תחת "פרופיל לקוח בסיכון".
    8. בתה של גב' ל' , נמצאת בחובות כבדים של מעל כ-87,000 ₪. לאור זאת, מדובר בלקוחה אשר כל בר דעת בעולם הפיננסים יסווגה כלקוח המוגדר תחת "פרופיל לקוח בסיכון גבוה".
    9. אקדים את המאוחר ואזכיר כי החוק לא מתיר לבצע עיקול על קצבת נכות, דבר המגביל כי יכולת הנושים לממש את זכויותיהם מדין. לאור זאת, היכולת הפוטנציאלית להחזר חוב של עשרות אלפי שקלים ע"י גב' ל' הינו אפסי, אם כלל קיים.
    10. לסיכום פרק זה נציין כי ברור לכל כי לאור העובדות אשר צוינו לעיל, אדם סביר לא היה מלווה סכום כסף העולה על כ-85,000 ש"ח לגב' ל', ביחוד כאשר הכסף הארי נועד למטרות "תענוג" ולא הצלת חיים.
    11. לשם הנוחות, מצ"ב סקירה מתומצת של ההלוואות הנידונות, אשר ניתנו לגב' ל' בצמידות:

 

מס' תאריך ההלוואה סכום מטרה שימוש מוצהרת סימוכין
1. 2.11.2016 25,000 ש"ח צרכי מחייה נספח ב'
2. 8.11.2016 60,000 ש"ח חתונה נספח ג'

 

במעמד זה נבקש להסב את תשומת הלב של בנק ישראל לגובה הריביות האסטרונומי של ההלוואות, בעוד הריבית אותה הבנקים בישראל משלמים לבנק ישראל הינה אפסית. פער אסטרונומי זה לא ניתן להסבר ולא לקבלה ע"י הציבור, ביחוד כאשר ידוע לכל כי המערכת הבנקאית במדינת ישראל היא ריכוזית, ואין בה כל תחרות ממשית.

 

      1. לאור זאת, וכפי שיובהר בהמשך, ניתן ללמוד כי תהליכי ליבה בבנק אינם מתפקדים כנדרש, וזאת כדוגמת תהליך ניהול הסיכונים, תהליך מניעת הלבנת הון ואף התהליכים אשר מטרתם לוודא כי הבנק פועל באופן שקוף, זהיר ואמין כלפי לקוחותיו.
      2. ולסיכום חלק זה, על פניו עולה מציאות קשה שבה הבנק, באופן מודע המציא הלוואות בסכומים גבוהים לגב' ל', וזאת כאשר הוא מודע לכך כי היא אינה יכולה כלל להחזיר את החוב. לפיכך, עולה חשד כי הבנק שם לו כמטרה לעקל את הנכס היחידי אשר ברשות גב' ל, וזאת במטרה להגדיל את רווחיו.
      3. ובמאמר מוסגר, אין זה המקרה היחידי שבו בנק הציג התנהגות דומה, אלא נהפוך הוא. ולראיה, כמות פושטי הרגל במדינת ישראל אשר איבדו את דירתם, אשר חורגת מכל נורמה קיימת בעולם המערבי.
  • דוגמאות לטענות כוזבות מטעם בנק ישראל
    1. בחלק זה אנו סוקרים מספר טענות לדוגמא מטעם בנק ישראל – אשר עובדתית אינן נכונות. עם זאת, אין מדובר ברשימה סופית וממצה, אלא רק בדוגמאות להמחשה.
    2. בסעיף 1 למכתב התגובה נטען כי:-החשבון אכן התנהל באופן תקין
    3. העובדות בפועל: מצבה הכלכלי של גב' ל' לא היה שפיר, דבר אשר חייב אותה לקחת הלוואה מהבנק על סף 25,000 ש"ח, וזאת לשם צריכה שוטפת. סימוכין: מסמך ההלוואה מה-2.11.2016. ברי כי לא ברור כיצד בנק ישראל טוען כי החשבון התנהל באופן תקין, כאשר לשם מחייה גב' ל' נאלצה להסתמך על הלוואה, אשר שוויה הבסיסי (ללא ריביות והצמדות) עולה כל פי כ-10 מהכנסתה החודשית.
    4. בסעיף 2 למכתב התגובה נטען כי:בנק ישראל טוען כי גב' ל' טענה בפניו כי ההלוואה השנייה, על סך 60,000 ₪ נועדה למטרת חתונה
    5. -העובדות בפועל: לאור מצבה הכלכלי הרעוע של גב' ל', וביחוד לאור הצורך האישי של בהלוואה קודמת לשם מחייה, הבנק היה צריך לנקוט במספר צעדי זהירות המוגברת והגינות. קל וחומר כי לאור העובדה כי הבנק נתפס ע"י גב' ל' כגורם אשר אמין ניתן לסמוך על עצתו, היה מצופה כי הבנק היה נוקט מספר של צעדים בסיסים לשם וידוא כי גב' ל' אכן מבינה את ההשלכות של ההלוואות השונות, וכי אכן ביכולתה להחזיר את החוב, ללא שתאבד את דירתה.
    6. ראשית כל, הבנק היה צריך לאמת את טענתה של גב' ל' באמצאות מסמך רשמי, כדוגמת חוזה התקשרות עם אולם האירועים ו/או אישור רישום לנישואים מטעם הרבנות. שנית, הבנק היה צריך לבדוק את איתנותה הכלכלית וזאת ביחס ליכולת ההחזר הריאלית שלה. שלישית, הבנק היה צריך לבחון מדוע גב' ל' התעקשה על מימון חתונה יוקרתית באשראי לתקופה ארוכה, ביחוד כאשר מצבה הכלכלי רעוע. קל וחומר כי לאור מצבה הבריאותי הירוד של גב' ל' – כידוע לבנק באופן אישי, וביחוד לאור העובדה כי ההלוואה השנייה לא נועדה לשם מחייה, היה על הבנק לבצע צעדים נוספים, כפי שיוצג בהמשך.
    7. -.
    8. בסעיף 3 למכתב התגובה נטען כי:לטובת אישור ההלוואה, הבנק הסתמך על הצהרת בתה של גב' ל' כי היא תחזיר מכספה חלק ארי מסכום ההלוואה
    9. -העובדות בפועל: כפי שצוין במקור, בתה של גב' ל' נמצאת בחובות כבדים, ולפיכך הבנק ידע כי אין לה כל יכולת ממשית לעמוד בהצהרה הלאקונית. די בעובדה זו בכדי לשמוט על טענה ערטילאית זו.קל וחומר כי בין גב' ל' לבתה קיימים ניגודי עניינים טבעיים – אשר הבנק מודע לעובדה זו. קרי, לא יעלה על הדעת כי גב' ל', הנמצאת בחובות ונאלצת לקחת הלוואה של 25,000 ש"ח לשם מחייה, תאלץ לממש חתונה יוקרתית, כאשר הבנק אינו נוקט כל צעד סביר לשם וידוא כי אכן תתקיים חתונה מסוג זו, וכי גב' ל' אכן תוכל להחזיר את סכום ההלוואה ללא איבוד דירתה. ויתרה מכך, גב' ל' לא קיבלה הסבר פרטני לסיכונים אשר ההלוואות נושאות בחובן, כאשר ברור היה לבנק כי היא במצבה הכלכלי רעוע (ביחוד בזמן נטילת ההלוואה השנייה) – ולפיכך ישנו סיכון ממשי כי היא תאבד את דירתה.
    10. יתרה מכך, אין כל נפקות חוקית כי בתה של גב' ל' תחזיר את סכום ההלוואה המלא או החלקי לבנק, ביחוד כאשר היא לא ישות משפטית בהלוואה (צד לווה או ערב). קרי, אין לבנק כל סמכות/יכולת חוקית להסתמך על הצהרתה של בתה של גב' ל' – לטובת אישור ההלוואה, ואף חוקית אין לבנק כל דרך מבתה של גב' ל' כספים לטובת החזר ההלוואה. קרי כי מדובר בכשל מהותי בניהול הסיכונים של הבנק, אף בתורו יצר נזקים של ממש לגב' ל'.
    11. -.
    12. בסעיף 4 למכתב התגובה נטען כי:
    13. -העובדות בפועל: הסעיף מסית את הדיון מהעיקר, וטוב היה אם בנק ישראל לא היה מציג אותו.
    14. בסעיף 5 למכתב התגובה נטען כי:הבנק לא היה מודע לנכותה הנפשית או האחרת של גב' ל'
    15. -העובדות בפועל: לכל פעולה בנקאית ישנו מספר פעולה, אשר מסמל את מהותה. בהתאם, העברת קצבת נכות מהביטוח לאומי זוכה לסימול מתאים, אשר ידוע לכל בנקאי מתחיל כקצבת נכות. לפיכך, עובדת קיומה של הקצבה ידוע לבנק. קל וחומר כי במסגרת "הכר את הלקוח" הבנק אמור לתשאל את הלקוח על מקורות המימון השוטפים שלו, וזאת מעבר לנושא חובותיו בנושא מניעת הלבנת הון, כפי שייסקר בהמשך. לפיכך, יש ברשות הבנק מספר רב של מקורות מידע לידיעת קיומה של קצבת נכות, ו'היתממות' של בנק ישראל אינן במקומה.
    16. עוד נציין כי גם אם הסימול לא היה קיים, גובה קצבת הנכות ידוע לכל, דבר המאפשר לבנק לדעת מהו מצבו הפיננסי של כל לקוח ברגע נתון. לראיה, מערכת ניהול הסיכונים בכל בנק מתייחסת למסגרת החוב ויכולת ההחזר הפוטנציאלית של כל לקוח, וזאת לשם התאמה מסגרת ניהול הכספים, המוכרת אף כנגזרת פרופיל הסיכון של הלקוח ביחס לבנק.
    17. -.
    18. סעיף 6 למכתב התגובה: כידוע, גב' ל' מעולם לא משכה סכומים כה גבוהים ובמזומן, דבר אשר היה אמור לעלות התראה מידית (Red Flag) במערכת למניעת הלבנת הון בבנק, ובהתאם לחייב בדיקה מקדימה לפני שחרור הכספים. בהתאם לידוע עד כה, התהליכים בבנק למניעת הלבנת הון לא פעלו כנדרש, דבר המעלה חשד לכשל מערכתי, אשר יש לו השפעה רוחבית. וברי כי ההיסטוריה מלמדת כי בנק הפועלים הפר לא פעם את חובותיו במסגרת החוק למניעת הלבנת הון, דבר האומר דרשני. זאת ועוד, כאשר מדובר באירוע מסוג חתונה אין זה נהוג כלל לשלם סכומים כה גבוהים ובמזומן לאולם האירועים, אלא לכל היותר 20-30% כדמי קדימה בשיק/אשראי, ואת היתרה לאחר פדיון השקים והמתנות המתקבלים במסגרת החתונה.
    19. לאור זאת הבנק לא פעל כמצופה ממנו, ואף לא טרח להזהיר את גב' ל' כי יציאה לרחוב עם סכום של 85,000 ₪ במזומן מהווה פרצה הקוראת לגנב.
    20. קל וחומר כי אין אדם (בעל נכות מוכרת) מן הישוב מושך סכום מעל 85,00 ₪ במזומן, והולך לו לטייל ברחובות העיר. קרי, התנהלותה של גב' ל' הייתה חריגה מהתנהלות האדם הסביר/האישה הסבירה, כאשר ברור לכל כי הסיכון לגניבה במקרה זה גבוה עד מאוד.
    21. בהתאם לכללים למניעת הלבנת הון, על הבנק לאפשר הפקדה/משיכה של כספים בסכומים גבוהים (כדוגמת מעל 20,000 ₪) רק לאחר ביצוע מספר בדיקות אשר מטרתן לוודא כי הכספים לא ישמשו למטרות לא חוקיות.
    22. בסעיף 7 למכתב התגובה נטען כי:-העובדות בפועל: הבנק שגה בתחשיבו מספר רב של פעמים. כדוגמא ראשונה אציין כי גב' ל' אינה מקבלת דמי/קצבת מזונות, ולפיכך לא ברור כיצד הבנק מציג מידע אשר אינו קיים כלל. כדוגמא שנייה אציין כי לאור העובדה כי לא ניתן לעקל קצבת נכות, ההכנסות החודשיות הריאליות לטובת מסגרת הסיכון אמורות להיות כ-2,000 ₪.וברי כי היה על הבנק להתמקד ביכולת ההחזר הריאלית של גב' ל', וזאת ללא הסתמכות על דירתה כערובה. וכאמור לעיל, אף גורם בבנק לא הזהיר את גב' ל' כי היא עלולה לאבד את דירתה עקב נטילת ההלוואות.
    23. בהתאם, עולה חשש כי הבנק לטש את עיניו לדירתה של גב' ל', ונתן לה הלוואות גבוהות אשר מטרתן לגרום לגב ל' להגיע למצב חדלון פירעון במכוון – דבר אשר יאפשר לעקל את דירתה.
    24. -הכנסות הלקוחה עומדות לדעת הבנק על סך כ-3,000 ₪.
    25. בסעיף 8 למכתב התגובה נטען כי:הבנק הסתמך על הבטחתה של בתה של גב' ל' כי תחזיר חלק מסכום ההלוואה
    26. -העובדות בפועל: בהתאם למסמכים אשר ברשות העמותה, היה ידוע לבנק במועד ההלוואה השנייה (8.11.2016) כי בתה של גב' ל' חייבת מעל 87,000 ₪ לבנק (וזאת לפני הצמדה, ריבית ועמלות גבייה) – 15,000 ₪ כתוצאה מאוברדרפט מתמשך, ו-72,000 ₪ מהלוואה אשר ניטלה קודם לעין. המציאות מלמדת שבתה של גב' ל' מעמד נטילת הלוואה הייתה כבר במצב של חדלון פירעון (או על סף התהום), אלא היא כלל לא מהווה ישות משפטית אשר הבנק יכול מוסמך חוקית להסתמך על דבריה.
    27. לאור זאת ניתן ללמוד כי על פניו הבנק הכין 'תרגיל מצליח' לגב' ל', אשר לכאורה מטרתו הייתה לעקל את דירתה, ובכך להגדיל את רווחיו של הבנק עשרות מונים.
    28. יתרה מכך, בתאריך ה-28.12.2016 המציא הבנק ביוזמתו מכתב התראה לפני הפעלת ההוצאה בפועל לשם גביית חוב מבתה של גב' ל' (תביעה על סכום קצוב) – דבר הממחיש יותר מכל כי פרקטית הבנק לא יכל להסתמך עליה לשם החזר החוב, גם אם היא הייתה ישות משפטית רלוונטית (ערבה או צד להלוואה).
    29. -.
  • %d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa
  • הבהקים משפטיים נוספים
  • חובת האמון לאור זאת ניתן ללמוד כי על הבנק חלות שורה של חובות סטטוטוריות, נורמטיביות וחוזיות. ברי אין מדובר במערכת יחסים שקולה בין גב' ל' לבנק, אלא גב' ל' ראתה בבנק גורם אמון, אשר יספק לה עצות מקצועיות ויזהיר אותה מפני נטילת סיכונים לא סבירים. קל וחומר כי עולה חשד כי הבנק לא פעם בהתאם לחובותיו במסגרת החוק למניעת הון, דבר המעלה חשד לקיומה של הפרת חובת האמונים כלל הציבור.
      1. עם זאת, הבנק לא טרח לפעול בהתאם לחובת הזהירות המוגברת מספר רב של פעמים. וכך לדוגמא, הבנק לא הבהיר באופן חד-משמעי לגב' ל' כי לאור העובדה כי היא מבקשת הלוואה שנייה בסכום גבוה, וזאת תוך זמן קצר מן ההלוואה הראשונה, ישנה סבירות גבוהה כי היא לא תצליח להחזיר את ההלוואות, וכפועל יוצר מכך היא תאבד את דירתה.
      2. בספרה – דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית, ד"ר רות פלאטו-שנער מציינת כי:

        %d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%93-%d7%91%d7%a0%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93

        יורם מועלמי יו"ר העמותה

     

  • דיני אמונאות
      1. דיני אמונאות מטילים על הבנק, כגוף דו-מהותי, שורה של חובות משפטיות, המחייבים אותו לפעול בהגינות כלפי הלקוחות. יתרה מכך, הבנק משמש כשליח (בהתאם לחוק השליחות) של הלקוח, אשר נועד לייצג בין השאר את האינטרסים של הלקוח. עם זאת, במקרה דנן הבנק התעלם מהאינטרסים של גב' ל' לשמר את דירתה לדוגמא, ולכאורה הכין את התשתית אשר תאפשר לה לעקל את הדירה, ואחר מכן למכור אותה ברווח אסטרונומי.

     

  • המסגרת החוזיתעוד אציין כי גם אם הבנק חשב כי מטרת הלוואה הינה לטובת חתונה, היה עליו להציע לגב' ל' מסלולים מקוצרים, אשר יאפשרו לה להחזיר את כל סכום ההלוואה לאחר פדיון השקים של ההלוואה. לאור זאת, ניתן ללמוד כי על פניו הבנק ידע כי אין מדובר בהלוואה לחתונה, ובמתן הלוואה לתקופה של חמש שנים – הבנק הכין את השטח לשם עיקול דירתה של גב' ל'.
      1. בין הבנק לגב' ל' קיימת מערכת חוזית, אשר מרחיבה את חבות הבנק כלפיה מעבר לחובות הקיימים במסגרת חוק הבנקאות. כך לדוגמא, חובת תום הלב מחייבת את הבנק לנהוג באופן שקוף והוגן במערכת היחסים מול גב' ל'. עם זאת, הבנק בחר להתמקד באינטרס הצר והאישי שלו, תוך שהוא התעלם מחובתו לידע את גב' ל' למסגרת הסיכונים הבלתי סבירה הקיימת בהלוואות השונות. דוגמא אחרת הינה המצאת סכום של כ-85,000 ₪ לאישה נכה, וזאת ללא הזהרתה כי ניתן לשדוד אותה בקלות ו/או גורמים שונים עשויים לנצל אותה (כדוגמת סחיטה או ביצוע מניפולציה ע"י קרוב משפחה).
    %d7%90%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%9d

    עו"ד אייצ'לותם מסלה  היועץ המשפטי של העמותה לצמצום  פערים חברתיים

     

     

  • חובת הסודיות הבנקאית
      1. לחובת הסודיות הבנקאית ישנם פנים רבות. מרבית הציבור מכיר את חובת הבנק למנוע גילוי מידע בנקאי לגורם לא מורשה, אך לחובה זו ישנו פן נוסף. חובתו של הבנק לוודא כי בתהליך קבלת ההחלטות הלקוח מקבל את השהות המספקת, וזאת ללא קיומם מסיחים אשר יגרמו לו לקבל החלטות פזיזות. עם זאת, הבנק לא הציע לגב' ל' כי תשקול את ההשלכות הכרוכות בנטילת ההלוואות השונות, וזאת ללא קיומם של גורמים מסיחים, כדוגמת בתה של גב' ל'.

     

  • ניגוד עניינים קל וחומר כי היה על הבנק לבקש מבתה של גב' ל' לאפשר לנציג/ת לשוחח ביחידות עם גב' ל', וזאת על מנת להבהיר לגב' ל' את הסיכונים השונים אשר ההלוואה השנייה נושאת בחובה (כאשר ידוע לבנק כי גב' ל' נטלה שבוע לפני כן הלוואה בסכום גבוה). וזאת ועוד, היה על הבנק להזהיר את גב' ל' כי לאור מצבה הכלכלי העגום של בתה, אין סבירות ממשית כי היא תעזור להחזיר את ההלוואות. סוגיה אף מתקשרת לחובת האמון ותום הלב של הבנק כלפי גב' ל', כאשר לדידה של גב' ל' הבנק הפר את חובות אלו כלפיה.
      1. גם אם נקבל את שלל הטענות הלכאוריות של הבנק, ישנו ניגוד עניינים מהותי בין גב' ל' לבתה – אשר היה ידוע באופן אישי לבנק. קרי, גם אם נקבל את הטענה הלכאורית כי הבנק חשב לתומו כי ההלוואה השנייה נועדה לשם חתונה, עדיין היה עליו לוודא כי גב' ל' תוכל לעמוד בהחזרים אשר נגזרו עליה.

     

  • חובתו של הבנק למניעת 'התאבדות כלכלית' של הלקוח ויפים דבריה של כב' השופטת (בדימוס) דבורה פלפל בנדון; "כשם שיש בדין הפלילי חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיזית , אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון".לאור זאת, היה על הבנק לנקוט בכל הצעדים הסבירים למניעת מצב שבו גב' ל' תאבד את דירתה – וזאת בגין נטילת שתי הלוואות בצמידות, כאשר הבנק ידע כי אין לגב' ל' יכולת ממשית להחזיר את ההלוואות.
      1. יוער כי אומנם פסה"ד השתנה בעליון, אך זאת משום ששני הצדדים הסכימו לפשרה. קל וחומר כי פסה"ד מזרחי-טפחות נגד הרן דן – עוסק בגב' אורלי הרן, אשר מצבה הנפשי והבנתה הכלכלית גבוהה עשרות מונים מזו של גב' ל'. קל וחומר כי במקרה דנן מדובר בניהול עסקי של עסק כלכלי, דבר אשר שונה מהותית מהמקרה של גב' ל', אשר אין לה יכולת ממשית לנהל עסק, לא שכן לפקח על עסק.
      2. בשנות ה-80 של המאה הקודמת המדינה חוותה גל התאבדויות, אשר נבע מהעדר יכולתם של חייבים לפרוע או חובם. סוגיות דומות אף עלו לא פעם בתקופת "המחאה החברתית", ובהתאם לכך המדיניות המשפטית המקובלת כיום היא חובתו של הבנק למנוע "התאבדות כלכלית" של לקוח.

     

  • צמצום הנזק/גרם נזק תורם ויתרה מכך, הבנק אישר לגב' שתי הלוואות גבוהות, בהפרש של כשבוע, וזאת ללא בדיקה עניינית של "מטרות השימוש". וברי כי היה על הבנק לשאול במעמד בקשתה של גב' ל' להלוואה שנייה – מדוע היא לא הזכירה את נושא החתונה במעמד הבקשה הראשונה. לאור העובדה כי הבנק המציא נתונים כוזבים, כדוגמת הטענה הכוזבת כי גב' ל' מקבלת דמי/קצבת מזונות, ניתן אף ללמוד כי תהליכי ניהול הסיכונים ומניעת הלבנת הון אינם פועלים כמצופה מגוף בנקאי. קל וחומר כי הבנק לא דרש כל ערבות סבירה למימוש ההלוואות, ואף הגדיל לעשות הבנק וטען כי הסתמך על הבטחתה הלכאורית של בתה של גב' ל', אשר מבחינה משפטית אינה מחזיקה מים. וכולנו תקווה שאין צורך לחזור ולדון בנושא החובות המוטלים על הבנק במסגרת החוק למניעת הלבנת הון, לרבות החובות בנדון שבנק ישראל התחייב בשם כלל הבנקים בישראל במסגרת הסכם FATCA.
      1. בהתאם, אם וכאשר נגרמו לבנק נזקם כאילו ואחרים, הגורם היחידי האחראי לנזקים אלו במלואם הוא הבנק עצמו, ואין לבנק להלין אלא על עצמו.
      2. זאת ועוד, היה על הבנק לעמת את גב' ל' עם מצבה הכלכלי הרעוע, תוך הבהרה כי לאור העובדה כי גב' ל' נטלה הלוואה ראשונה לצרכי מחייה!!!, הבקשה השנייה להלוואה – הגבוהה פי כשלושה מהלוואה הראשונה, מהווה צעד לא סביר.
      3. גם אם נקבל את טענותיו הלכאוריות של הבנק כי גב' ל חייבת לו כספים בגין ההלוואות השונות, ניתן ללמוד כי בכל מקרה הבנק אחראי באופן אישי לנזק תורם. קרי, הבנק לא נקט בצעדים ממשים על מנת להבטיח לעצמו כי גב' ל' תוכל להחזיר את ההלוואות, כאשר ידוע לבנק סכום ההכנסה הריאלי, אשר יכול לשמש לטובת פירעון ההלוואה, עומד על כ-2,000 ₪.
        שטרום 1

        יורם מועלמי יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים ואלון ביטון ראש צוות בנקאות בדיון בוועדת שטרום בעניין ההלוואות והתנפחות בועת האשראי

         

         

         

     

  • עושק וכפייה
    1. מחמת הספק אזכיר כי חוזה אשר הושג באמצעות עושק ו/או כפייה פסול ביסודו. לאור העובדה כי גב' רואה בהתנהלותו של הבנק מעשה עושק וכפייה, הרי לדידה חוזה ההלוואה פסול ביסודו. וברי כי לשיטתה הבנק ניצל את מצבה הנפשי והכלכלי לשם הכנת הרקע לשם השתלטות על דירתה, דבר אשר בתורו היה מגדיל את רווחי הבנק עשרות מונים מהרווח בגין שתי ההלוואות. וקצרה היריעה מלדון בעובדה כי לאחרונה נחשפה תעשיה שלמה שבה עובדי בנקים ,אשר נישלו בעלי דירותיהם אשר נכנסו למצב של חדלון פירעון, רכשו את הדירות במחיר הנמוך משמעותית מתחת לערך השוק המקובל.סוף דבר
      1. את האמור במכתב זה בנק ישראל אמור היה להציג ביוזמתו לבנק הפועלים, אך מסיבות אשר נשאירן בשלב זה בצריך עיון, בנק ישראל העדיף להבליג על השקרים הבוטים של בנק הפועלים.
      2. אין זו הפעם הראשונה שבנק ישראל נתן רוח גבית לבנקים, המאפשרת לבנקים להמשיך בהתעשרות החזירית על חשבון הציבור.
      3. קל וחומר כי בנק ישראל, אשר אמור לייצג את האינטרס הציבורי הראוי בוחר להתעלם מחומר הראיות אשר נמצא ברשותו, כאשר הוא מודע לכך כי למרבית הציבור אין את היכולת לנהל מערכת משפטית כנגד בנק.
      4. קרי, מטרת ההקמה של הפיקוח על הבנקים היה לספק הגנה לציבור במדינת ישראל מפני כוחם האדיר של הבנקים, אך בשנים האחרונות מעדיף הפיקוח על הבנק 'לשבת על הגדר', דבר המאפשר לבנקים להרוס כל חלקה טובה.
      5. ההפרות החוזרות ונשנות של החוקים בארץ ובחו"ל למניעת הלבנת הון, כאשר בנק ישראל אינו דבר ממשי על מנת לעצור את ההפקרות מעלות אף הן שאלות נוקבות כנגד קברניטי בנק ישראל. וקצרה היריעה מלדון בכך שכל הגורמים במערכת הבנקאות אשר אחראים אישית להלבנת הון לא הועמדו לדין פלילי עד כה, ורכושם לא חולט – כמחויב בהתאם לחוק.
      6. וכולי תקווה שאין צורך להמציא ציטטות מכללי האתיקה של עובדי המדינה להנהלת בנק ישראל.
      7. וקצרה היריעה מלדון בעמלות הגבוהות אשר הבנק גבה עד כה מגב' ל', תוך שהוא מנצל את מצבה הכלכלי הירוד, והיעדר יכולתה הפרקטי לנהל מקח.
      8. לסיכום נושא זה; בנק ישראל נדרש בזאת להמציא מענה מלא ומפורט לכלל הסוגיות אשר צוינו במכתב זה, וזאת בהתאם למסגרת הזמנים הקבועה בחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958.
      9. לאור האמור לעיל, בנק ישראל נדרש לבצע ביטול לאלתר, וללא כל סייג לשתי הלוואות אשר ניתנו לגב' ל' ע"י בנק הפועלים. מחמת הספק יצוין כי הדבר נמצא בסמכות בנק ישראל, בשים לב לנושא מניעת הלבנת הון והמחדלים השונים של הבנק אשר נסקרו במכתב זה.
      10. כמו כן, בנק ישראל נדרש הזאת להמציא את כל כתבי המענה והמסמכים השונים אשר בנק הפועלים המציא בעבר, וימציא בעתיד במסגרת הטיפול בסוגיה הנידונה.
      11. בנוסף, בנק ישראל נדרש בזאת לוודא כי החל מיום זה כל כתבי המענה מטעם בנק הפועלים ושאר הבנקים ילוו בתצהיר משפטי החתום ע"י 'אורגן', המאשר את נכונות כלל הטענות האמורות בכתבי המענה. הסיבה לדרישה זו נובעת מכך שבנק ישראל אינו נוקט בצעדים הנדרשים כנגד המצאת מידע שקרי ע"י הבנק, ולפיכך זכותו של הציבור יהיה לדרוש נקיטה של צעדים פלילים כנגד אותו 'אורגן' במקרה של המצאת תצהיר שקרי.
      12. במאמר מוסגר, היה מצופה כי בנק ישראל היה דורש ביוזמתו מכל בנק להמציא תצהיר משפטי חתום ע"י 'אורגן' לשם גיבוי טענותיו, אך שוב נלמד כי בנק ישראל דוחק את האינטרס הציבורי לפינה.
      13. לשם גילוי נאות אציין כי העמותה שוקלת בזאת נקיטת צעדים משפטיים בנדון, לרבות הגשת תביעות אישיות בשם גב' ל' כנגד הנהלת בנק הפועלים והנהלת בנק ישראל.
      14. אין באמור במכתב זה בכדי למצות את טענותיי בעניין שבנדון ו/או לגרוע מכל זכות ו/או סעד אשר אני זכאי על פי כל דין הסכם ו/או נוהג
      15. .יורם מועלמי   
      16. יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים